ביקורת על הסרט סוס מלחמה של שפילברג

קשה לומר שסוס מלחמה של סטיבן שפילברג הוא סרט רע, בערך באותה המידה שבה קשה לומר שהוא סרט טוב. דבר אחד בטוח, והוא שזה אחד הסרטים המשונים ביותר שראיתי בחיי. הנה כמה מחשבות שרשמתי לעצמי בעת הצפייה:

מה מוזר בסרט הזה והאם הוא מומלץ לצפייה?

מה שהכי מוזר בסרט הזה הוא העובדה שהסוס הנזכר בשם הסרט הוא באמת הגיבור של הסיפור, במלוא מובן המילה. הסוס הוא הדמות שאיתה אנו מטיילים בין אפיזודות שונות, ואפילו יש לצידו סוסה שהיא פחות או יותר מושא האהבה שלו לאורך הסרט. ומדובר בשעתיים וחצי של סרט. בכיכובו של סוס. לא סוס מדבר. אפילו לא סוס שצוהל יותר מדי. פשוט סוס. זה מוזר נורא. כלומר, לאחר ארבעים דקות סרט שבהן נקשרתי לדמותו של הנער שמגדל את הסוס הזה, הסוס נמכר לצבא והולך למלחמת העולם הראשונה. ואנחנו נשארים עם הסוס. אני מצטער, אבל קשה לי להזדהות עם דמות של סוס. בעיקר כי אני, בניגוד לגיבור (!!) הסרט הזה, הולך על שתי רגליים ומתעניין בסיפוריהם של אנשים אחרים שהולכים על שתיים, ושיודעים לבטא רגשות. במילים. אני לא חושב שזו דרישה מוגזמת. כאן תוכלו לעבור אל>> סרטים לצפייה ישירה עם תרגום חינם

ביקורת על הסוס המנצח בסרט הוא FINDER

כל הכבוד לסוס שמשחק את הסוס בסרט הזה. שמו, כך מסתבר, הוא Finder, וזה כבר התפקיד השני הגדול שלו, לאחר ששיחק קודם לכן בסיביסקיט: אגדה אמריקאית. בהמשך אני צופה לו מועמדות לפרס האוסקר לסוס הטוב ביותר, ואולי אפילו קו אישי של שמפו ומרכך לסוסים, שניים בבקבוק אחד.

כאמור, לאורך הסרט משרת הסוס במלחמת העולם הראשונה. יחד איתו אנו עוברים בין שדות קרב רבים שבהם מוטלות מאות ואלפי גופות, אך בשדות המוות הנוראיים הללו לא נראית ולו טיפה בודדת של דם. הדם היחיד שכן נראה בסרט הוא, כמובן, דמו של הסוס כשהוא נפצע. מעבר לבעיה החינוכית הקלה שבסרט ילדים (בערך) שמציג שדות קרב מוצפים בגופות ללא דם, יש פה בעיה חמורה הרבה יותר, והיא שזה פשוט לא נראה טוב.

ספרו של היינריך בל "תמונה קבוצתית עם גברת"

ספרו של היינריך בל "תמונה קבוצתית עם גברת" הוא מין ראשומון של מלחמת העולם השנייה כפי שהיא נשקפת מעיניהן של המון דמויות שבאו בקשר כלשהו עם אותה האישה לאורך המלחמה. סוס מלחמה הוא מין ראשומון של מלחמת העולם הראשונה כפי שהיא נשקפת מעיניהן של המון דמויות שבאו בקשר כלשהו עם אותו הסוס לאורך המלחמה. לכן, אציע לסרט הזה את השם החלופי וההולם הרבה יותר "תמונה קבוצתית עם סוס".

משום מה, כל אדם שפוגש בסוס הזה מתאהב בו מעל הראש, קצת כמו קמרון דיאז במשתגעים על מרי. לכן, אציע לסרט הזה את השם החלופי וההולם הרבה יותר "משתגעים על סוס".

שפילברג הוא אמן קולנוע מדהים

כמו כל סרטיו הפחות מוצלחים של שפילברג, גם את הסרט הזה כדאי בכל זאת לראות. כי אין מה לעשות, שפילברג הוא אמן קולנוע מדהים, וגם כאשר הוא נכשל, מאחורי הכישלון עומד רעיון מקורי ומסקרן ששזור במגוון אלמנטים המצביעים על הבנה גבוהה במיוחד של מהות עבודת הבימוי. כך, למשל, בלב כל הכשלונות המשונים שמרכיבים את הסרט הזה מסתתרת סצינת מחווה מרגשת למדי לסרטו האגדי של ז'אן רנואר, האשליה הגדולה, שבה (כמו בסרטו של רנואר) נדרשים חיילים צרפתים וחיילים גרמנים לשתף פעולה ולהכיר זה באנושיותו של זה. סחתיין על הנסיון המסקרן, סטיבן.

בסופו של דבר, די בביזאריות יוצאת הדופן של הסרט הזה על מנת להצדיק את הצפייה בו, במיוחד כשמדובר ביצירה משונה כל כך של במאי טוב כל כך. ואם אתם במיוחד אוהבים סוסים אז לכו תדעו, יש סיכוי סביר שתחשבו שזהו הסרט הכי אדיר שראיתם אי פעם.